תום: הם ישנים בבית קברות. כן, בין המצבות.
נועה: אני נועה.
תום: ואני תום.
נועה: וזה 'שישים ואחד'. יום ראשון, רביעי לאוקטובר 2026, והבאנו לכם שלוש כותרות שידירו שינה מעיניכם הלילה.
תום: כי למי יש מנוח במדינה הזאת בכלל.
נועה: התחנה הראשונה שלנו, אירופה. שם, מקום אחד הפך מסיוט של מהגרים... לסיוט של כל מי שגר בו.
תום: משם נחזור הביתה, לשריפת ענק ליד הכרמל, וכמובן, להודעת ההרגעה הרשמית שזה 'בשליטה'.
נועה: ונסיים בלבנון, עם רימון אחד, שני פצועים, ושאלה אחת גדולה: איך לעזאזל זה קרה.
תום: אז הסיפור הראשון. הכותרת הבוקר ב-ynet זועקת: 'מגורים מעלי צחנה, אלימות משתוללת וסירנות – כך הפכה העיירה סאוטה, לסיוט של אירופה'.
נועה: סאוטה, למי שלא מכיר, זו מובלעת ספרדית קטנה בצפון אפריקה. פעם זה היה מין גן עדן על הים, כולל דיוטי פרי.
תום: היה גן עדן. עכשיו, לפי התיאורים, זה יותר בכיוון של 'מקס הזועם' פוגש את פסטיבל בום בוקס אחרי שלושה ימים בלי מקלחות.
נועה: הסיפור הוא שאלפי מהגרים ממרוקו עברו את הגדר, ועכשיו תקועים שם. הכתבה ב-ynet מתארת 'מחנות מוכי צחנה ואלימות בחוף, ביערות ובבית הקברות'.
תום: רגע, חזרה לבית הקברות. זה מה שפתחתי איתו. זה אמיתי? זה לא איזה דימוי פואטי?
נועה: לגמרי אמיתי. אנשים פשוט הקימו מאהל בין הקברים כי אין מקום אחר.
תום: וואו. והרשויות הספרדיות? האיחוד האירופי? מישהו מטפל בזה או שכולם עסוקים בלכתוב פוסטים נרגשים על כמה המצב נורא?
נועה: בעיקר האופציה השנייה. הכתבה מדברת על 'ייאוש שאוחז בכולם - מהגרים כמקומיים'. המקומיים מפחדים לצאת מהבית, והמהגרים תקועים בלי עתיד, בלי כלום.
תום: נשמע כמו מתכון מושלם לקטסטרופה הומניטרית עם תוספת של קסנופוביה. אבל אני בטוח שיש איזו הצהרה רשמית שאומרת שהמצב 'מורכב אך תחת שליטה'.
נועה: ולצחוק בצד, כי המספרים קשים. לפי ארגוני סיוע ש-ynet מצטט, עדיין נמצאים בשטח סאוטה למעלה מ-2,000 מהגרים במצב הזה, רובם גברים צעירים, וחלקם קטינים, חודשים אחרי הגל הגדול של המעבר בגדר.
תום: זאת אומרת שזה לא אירוע חדשותי שקרה אתמול. זה משבר מתמשך שפשוט... נמשך. ובינתיים אירופה בונה חומות גבוהות יותר ומקווה שהבעיה תיעלם.
נועה: והשאלה היא מה זה אומר עלינו? שאנחנו מסתכלים על זה ולומדים איך לא לטפל במשבר פליטים, או שאנחנו מסתכלים על זה ורושמים הערות?
תום: אני חושש מהתשובה לשאלה הזאת.
נועה: ומאירופה – ישר אלינו. קרוב מאוד לבית, לכרמל. שוב.
תום: אוי לא. הכותרת ב-ynet: '13 צוותים פועלים במקום: שריפה גדולה ליד יערות הכרמל'. הלב שלי כבר נפל לתחתונים.
נועה: כן, שריפה באתר פסולת בעוספיא. לא, לא יער, לא חורשה. מזבלה.
תום: שזה, כמובן, המקום הכי בטוח שיש. שום דבר דליק בכלל. רק הרים של נייר, פלסטיק, ומי יודע מה עוד.
נועה: בדיוק. והדבר הזה עלה באש, ממש צמוד לפארק הכרמל. שלושה-עשר צוותי כיבוי הוזנקו לשם כדי לחסום את האש לפני שתגיע ליער.
תום: שלושה עשר צוותים! זה נשמע כמו גיוס מילואים קטן. אבל היי, אני בטוח שקיבלנו את ההודעה הרשמית והמרגיעה.
נועה: קיבלת ובגדול. ציטוט ישיר משירותי הכבאות: 'לא נשקפת סכנה לתושבים'.
תום: אה, ברור. 13 צוותים, אש ליד הריאה הירוקה הכי חשובה וטראומטית בצפון, אבל לכו לישון בשקט, אזרחים. אנחנו על זה. זה כמו להגיד 'הספינה טובעת, אבל תא הנוסעים שלכם יבש כרגע'.
נועה: הם עבדו שם כל הלילה, והמאמץ העיקרי, לפי הדיווחים, היה 'ליצור חיץ' בין האש לפארק ולשכונות.
תום: חיץ. מילה יפה. אני מקווה שהחיץ הזה יותר אפקטיבי מהחיץ בין הבטחות ממשלה למציאות.
נועה: ולעניין הרשמי: דו"ח מכבאות והצלה שפורסם הבוקר מאשר שהם עצרו 'התפשטות ראשונית' לפארק, אבל מזהיר ש'כיבוי סופי עלול לקחת ימים' והאש יכולה להתחדש.
תום: זאת אומרת, 'אין סכנה' זה יותר 'הורדנו את מפלס הסכנה מ-10 ל-8, תחזיקו אצבעות'. וזה לא כאילו לא היו לנו דוחות מבקר מדינה על אתרי פסולת פיראטיים ומוכנות לשריפות, נכון?
נועה: מה זה אומר? שהמחדל הבא תמיד מחכה בתור, והפעם התור הגיע לעוספיא. ושוב מתברר שהזיכרון הקולקטיבי שלנו קצר יותר מעונת מעבר.
תום: ולסיפור האחרון שלנו, אנחנו קופצים לגבול הצפון.
נועה: כן, כותרת מדאיגה מאוד ב-ynet: 'רימון הושלך באופן לא תקין בדרום לבנון, שני לוחמים נפצעו קשה ובינוני'.
תום: 'באופן לא תקין'. זה כנראה הכינוי המכובס הכי מכובס ששמעתי השבוע ל'מישהו פישל ובגדול'.
נועה: זה קרה במג'דל זון שבלבנון. כוח של צוערי בה"ד 1, כן? דור המפקדים הבא שלנו, היה שם ב'פעילות מבצעית'.
תום: ואז, במהלך הפעילות הזאת, 'אחד הלוחמים השליך רימון... ונפגע יחד עם לוחם נוסף'. רגע, מה?
נועה: כן. הדיווח אומר ש'בצה"ל בודקים את אופן ההשלכה והאם הרימון פגע בעצם שגרם לפיצוץ סמוך'.
תום: בודקים אם הוא זרק את זה על קיר? או על עץ? או על החבר שעמד לידו? מה זה 'פגע בעצם'? כל המרחב מלא בעצמים!
נועה: זה המינוח הרשמי, תום. 'בדיקת נסיבות האירוע'. התוצאה: חייל פצוע קשה ועוד אחד בינוני. שניהם פונו במסוק לבית חולים.
תום: אני לא רוצה לצחוק על זה כי זה נורא, אבל כל הסיטואציה הזאת של 'הושלך באופן לא תקין' בזמן שאתה אמור להיות הכי מקצוען שיש... זה פשוט, אין לי מילה. זה פאדיחה ברמה של פגיעה בביטחון המדינה.
נועה: זאת פאדיחה ששלחה שני חיילים לבית חולים. וכשזה קורה לקצונה לעתיד של צה"ל, זה חייב להעלות שאלות קשות על רמת האימונים.
תום: או על רמת הלחץ. או על המציאות של 'פעילות מבצעית' בשטח לבנון, שזה לא פיקניק.
נועה: ולצחוק בצד, כי לפי הודעת דובר צה"ל הרשמית, 'האירוע מתוחקר', ומפקד פיקוד צפון מינה צוות מומחים לבדוק את זה. שימו לב לדרגה של ראש הצוות: אלוף-משנה.
תום: אלוף משנה. אוקיי, זה אומר שהם לוקחים את זה מאוד ברצינות. זה לא תחקיר שיגמר ב'החייל פעל בניגוד לנהלים'.
נועה: וזה מזכיר שגם בפעילות 'שגרתית' לכאורה, המחיר של הנוכחות שלנו בלבנון יכול להיות מיידי וכואב, ולפעמים הוא מגיע מאיתנו.
תום: ושצה"ל יצטרך לספק תשובות מאוד טובות, לא רק למשפחות, אלא לכולנו. כי אם צוערי בה"ד 1 זורקים רימונים על עצמם, אז מה קורה בשאר הצבא?
נועה: אז בואו נסכם: גן העדן הספרדי שהפך לגיהינום עלי אדמות.
תום: שריפת ענק ליד הכרמל, אבל אל דאגה, שירותי הכבאות אומרים שהכל בשליטה, בערך.
נועה: וחיילים שנפצעו מרימון של חבר שלהם בלבנון, במה שצה"ל מכנה בעדינות 'השלכה לא תקינה'.
תום: ולפני שניפרד, משהו קטן מהכְּנֶסֶת. את יודעת שהיה ריב השבוע בוועדת הכספים, נכון?
נועה: כרגיל. על מה הפעם? העברת תקציבים סודית? מינוי מקורבים?
תום: הרבה יותר דרמטי. על המחיר של הקוטג' במזנון הח"כים. אני לא צוחק. חבר כנסת מהאופוזיציה טען שהעלו את המחיר ב-30 אגורות בלי אישור הוועדה, ודרש דיון דחוף.
נועה: אתה רציני? בזמן שהמדינה בוערת, תרתי משמע, הם רבים על קוטג'? זה השיא החדש של ניתוק?
תום: אני חושב שזה דווקא מראה על חיבור לעם. גם לנו אכפת ממחיר הקוטג'. רק שבדרך כלל אנחנו לא מקבלים על זה משכורת של 45 אלף שקל בחודש.
נועה: טוב, זה כל מה שהספקנו להיום. זה היה 'שישים ואחד'.
תום: אנחנו נהיה פה גם מחר, עם עוד מנה של אמת מאחורי הספין. נזכיר לכם שנותרו עוד 23 ימים לבחירות. אל תשכחו את הקוטג' בקלפי.
נועה: להתראות!
This show is made with AI: the hosts’ voices are synthetic and the scripts are AI-assisted. Every story links to its original source.