נועה: ארבע וחצי שנות מאסר למרגל שאסף מודיעין על שר הביטחון. הנסיבה המקלה המרכזית? 'מצבם הבריאותי הקשה של הוריו'.
תום: תכף נגיע לזה.
נועה: אני נועה.
תום: ואני תום. וזה 'שישים ואחד', הפודקאסט היומי שלכם על פוליטיקה ישראלית.
נועה: היום יום שלישי, 22 בספטמבר 2026, והכותרות שלנו היום נשמעות כמו התחלה של בדיחה גרועה במיוחד.
תום: נתחיל עם מרגל איראני שקיבל עונש של קייטנה, תודות לעסקת טיעון... מאוד יצירתית.
נועה: נמשיך עם מנכ"ל חברת תעופה שהחליט שהנחיות בטיחות הן המלצה בלבד, וכמעט שרף מטוס שלם.
תום: ונקנח עם יורה אמריקאי שטוען בבית משפט שהמוסד וה-CIA פקדו עליו לירות באנשים... דרך הרדיו.
נועה: אז, מרגל שאסף מודיעין על שר הביטחון יואב גלנט ואפילו ניסה להגיע לבית של בני גנץ, נשלח לכלא לארבע וחצי שנים בלבד.
תום: ארבע וחצי שנים. על ריגול למדינת אויב. זה פחות ממה שמקבלים על עבירות מס מסוימות.
נועה: קוראים לו פארס אבו אלהיג'א. הוא הורשע בשורה של סעיפים מפחידים: ריגול חמור, מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב. הוא עבד בשביל האיראנים, ואחת המשימות שלו הייתה לאסוף מידע על גלנט.
תום: אבל היי, הכל סודר בהסדר טיעון. והוא, כמובן, 'נטל אחריות והביע חרטה'. איזו הפתעה.
נועה: כמובן שהוא הביע חרטה, תום. תפסו אותו. מה הוא יגיד, 'אופסי, פעם הבאה אביא מצלמה יותר טובה'?
תום: אבל רגע, זה החלק הכי טוב. הסיבה המרכזית להקלה בעונש... מוכנה?
נועה: אני יושבת.
תום: השופט התחשב ב'מצבם הבריאותי הקשה של הוריו'.
נועה: מה?! רגע, אני רושמת. בפעם הבאה שאני מקבלת דו"ח חניה אני אומרת לשוטר שאבא שלי קצת מצונן. אולי זה יספיק לאזהרה.
תום: תצחקי, נועה, אבל זה כתוב שחור על גבי לבן. לפי הדיווח ב-ynet, פסק הדין מציין במפורש את החרטה שלו, את לקיחת האחריות, וכן, את 'מצבם הבריאותי הקשה של הוריו' כסיבות להקל בעונש.
נועה: זה פשוט לא ייאמן. אז מה זה אומר עלינו? שאם אתה מרגל לאיראן, רק תוודא שיש לך אישור מחלה מההורים.
תום: זה אומר שהפרקליטות רצתה לסגור תיק מהר, והשיקולים האלה נראו להם מספיק טובים. זה הכל. יעילות לפני צדק.
נועה: אוקיי, מריגול בינלאומי למבוכה בינלאומית.
תום: אה, הסיפור האהוב עליי היום. מנכ"ל לשעבר של חברת התעופה ההולנדית KLM, קמיל ארלינגס, שהחליט שהחוקים לא חלים עליו, וגרם לשריפה... במטוס.
נועה: חכה, לא סתם שריפה. הוא חיבר מטען נייד, פאוור-בנק, לשקע במטוס, בניגוד מוחלט להנחיות. ואז מה הוא עשה?
תום: הלך לישון. כמובן. כי מה יכול להשתבש?
נועה: חמש וחצי שעות אחרי ההמראה לאיזה אי בקריביים... הפאוור-בנק התפוצץ.
תום: התפוצץ! אני אוהב את זה. לא סתם נשרף, התפוצץ. בום. עשן במחלקה הראשונה, פאניקה, המטוס נאלץ לבצע נחיתת חירום.
נועה: וכל זה כי המנכ"ל לשעבר, האיש שהיה אמור להיות דוגמה אישית, היה חייב עוד קצת סוללה.
תום: אני רק מדמיין את הדיילת שרואה אותו מחבר את זה ואומרת לו 'אדוני, אסור', והוא מסתכל עליה במבט של 'מותק, אני המצאתי את החוק הזה'.
נועה: וזה לא צחוק, זה באמת מה שקרה. הדיווח ב-ynet, שמצטט את התקשורת ההולנדית, מדגיש שהתקנות אוסרות במפורש לחבר מטענים כאלה לשקעים במטוס. והוא פשוט התעלם. וגרם נזק של אלפי יורו.
תום: אז מה זה אומר עלינו? שלהבא, כשדיילת אומרת לכם לכבות את הטלפון, פשוט תכבו אותו. אתם לא מנכ"לים לשעבר של KLM. וגם אם כן, אל תהיו האיש הזה.
נועה: טוב, מהסיפור ההזוי הזה, אנחנו עוברים לסיפור קשה באמת.
תום: כן, אנחנו קופצים לארצות הברית, למדינת ורמונט. אדם בשם ג'ייסון איטון הורשע בירי בשלושה סטודנטים פלסטינים, בני 20. הם פשוט הלכו ברחוב, לבשו כאפיות.
נועה: זה קרה חודש וחצי אחרי ה-7 באוקטובר. הוא ראה אותם, פתח עליהם באש ופצע את שלושתם קשה. אחד מהם נשאר משותק מהחזה ומטה.
תום: סיפור נורא, פשע שנאה קלאסי. אבל קו ההגנה שלו בבית המשפט... זה כבר שייך לז'אנר אחר לגמרי.
נועה: הוא טען, ואני מצטטת כאן את קו ההגנה שלו, ש'המוסד וה-CIA פקדו עליי לבצע את הירי דרך הרדיו'.
תום: דרך הרדיו?! באיזה תדר? גלגלצ? כאן 88? אני לא מבין, המוסד התחיל להעביר פקודות מבצע בין 'ילד של אבא' לפרסומת למזגנים?
נועה: זה כל כך מופרך שזה היה יכול להיות מצחיק אם התוצאות לא היו כל כך טרגיות. שלושה צעירים שהחיים שלהם נהרסו בגלל אידיוט עם אקדח ותיאוריית קונספירציה הזויה.
תום: וזה העניין, לא? הקונספירציות האלה הן כבר לא רק בדיחות באינטרנט. אנשים מאמינים להן, ופועלים לפיהן בעולם האמיתי.
נועה: צחוק בצד, או בעצם אפס צחוק. לפי הדיווח ב-ynet על פסק הדין מוורמונט, ג'ייסון איטון, בן 51, הורשע בשלושה סעיפים של ניסיון רצח. הטיעון על הפקודות מהרדיו היה קו ההגנה המרכזי שלו, אבל בית המשפט, למרבה המזל, לא קנה את זה.
תום: ומה זה אומר עלינו? שגם אם אתה שומע קולות ברדיו, אולי תנסה להחליף תחנה לפני שאתה מחליט לירות במישהו. רק הצעה.
נועה: מסכימה. טוב, בואו נסכם את הטירוף הזה.
תום: אז מה היה לנו היום? מרגל איראני שמקבל הנחה כי להורים שלו לא הרגישו טוב.
נועה: מנכ"ל לשעבר של חברת תעופה שהוכיח שלפעמים הכי בטוח לטוס באקונומי.
תום: ויורה אמריקאי שהאזין ליותר מדי תכניות קונספירציה ופחות מדי לרופא שלו.
נועה: ולפני שנעלמים, קוריוז קטן לסיום. עיריית רעננה הודיעה היום שהיא קוראת לרחוב חדש על שם... סגן מנהל אגף התברואה לשעבר, יצחק לוי.
תום: אני בטוח שהוא היה איש יקר ושהרחובות היו נקיים בזכותו, אבל זה מרגיש כמו שם רחוב ש-Waze בחיים לא יצליח לבטא נכון. 'בעוד מאתיים מטר, פנה ימינה לרחוב סגן מנהל אגף התברואה'. עד שהוא יסיים את המשפט, כבר פספסת את הפנייה.
נועה: זה כל מה שהיה לנו להיום ב'שישים ואחד'.
תום: אנחנו נהיה פה גם מחר. תשמרו על עצמכם, ובעיקר, אל תטעינו פאוור-בנקים במטוסים. ורק נזכיר: נשארו עוד 35 ימים לבחירות. לכו להצביע.
This show is made with AI: the hosts’ voices are synthetic and the scripts are AI-assisted. Every story links to its original source.