נועה: פעמיים. יורש העצר הסעודי התקשר אליו פעמיים אתמול. וטראמפ פשוט... אמר לא.
תום: תום כאן.
נועה: ונועה כאן. אהלן, בוקר טוב לכם, יום שישי, ה-11 בספטמבר 2026.
תום: הכותרות שלנו מהיממה האחרונה... איך נגיד את זה בעדינות? הן... משהו.
נועה: נתחיל ממה שנשמע כמו התחלה של בדיחה: שיחת טלפון בין נסיך סעודי לנשיא אמריקאי לשעבר.
תום: משם, נקפוץ לעוטף עזה, ונבדוק את הסיפור על 'החזרה הגדולה'. ספוילר: היא לא כל כך גדולה.
נועה: ויש לנו סיפור מדהים על קצינת מוסד שהצילה את המזרח התיכון, בזמן שהבוסים שלה ניסו לזרוק אותה הביתה.
נועה: אוקיי, אז הסיפור הראשון, והוא פשוט מטורף. העולם כבר לא עובד לפי ההיגיון שהכרנו. מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי—
תום: אותו אחד שעד לפני רגע רצה נורמליזציה ולא להתערב במלחמות של אחרים?
נועה: בדיוק הוא. אז הוא מרים טלפון לדונלד טראמפ. לא פעם אחת - פעמיים. לפי הדיווחים, ממש מתחנן שטראמפ יתקוף את החות'ים בתימן.
תום: רגע, רגע. בן סלמאן מבקש מטראמפ לתקוף? וטראמפ, מר 'אש ותופת', אומר... לא? מה זה, יקום מקביל?
נועה: זה נהיה יותר טוב. לפי הדיווחים, טראמפ ענה לו: 'זה לא עובד ככה יותר'. כי אתה יודע, עכשיו יש לו סטנדרטים.
תום: בטח היה באמצע ציוץ חשוב ב-Truth Social על איך גונבים לו את הבחירות של 2028. אי אפשר להפריע.
נועה: נראה שבן סלמאן קלט פתאום שהחות'ים הם לא רק בעיה 'של ישראל', אלא שהם תפסו לו איים בים האדום ויכולים לחנוק לו את כל הסחר.
תום: מדהים. אז הוא מתקשר לטראמפ בתקווה שיפתור לו את זה בלחיצת כפתור. צחוק בצד, נועה.
נועה: צחוק בצד. זה אמיתי לגמרי. לפי דיווח של ברק רביד ב-Axios, שצוטט גם ב-ynet, השיחות האלה התקיימו אתמול. החות'ים התקדמו לעיר חוף ומאיימים על מצרי באב אל-מנדב, ובן סלמאן פשוט נכנס לפאניקה, עשה פניית פרסה ודרש התערבות אמריקאית.
תום: והתשובה של טראמפ... היא סימן למה שמצפה לנו אם הוא יחזור. מדיניות חוץ של 'תתקשרו אלי כשזה מעניין אותי אישית'.
נועה: מה זה אומר מבחינתנו? שאי אפשר לסמוך על אף אחד שיעשה את העבודה בשבילנו. לא על סעודיה, ובטח שלא על נשיא אמריקאי עם טווח קשב של סטורי באינסטגרם.
תום: לגמרי. כל אחד לעצמו בים האדום. מפחיד.
תום: טוב, בוא נחזור הביתה, לסיפור הבא שלנו. הממשלה ממש מנסה למכור לנו נרטיב על 'חזרה מלאה' לעוטף. התמונות יפות, הדשא ירוק...
נועה: ...והבתים החדשים נראים כמו קטלוג של איקאה. אבל כשמסתכלים על המספרים, התמונה קצת פחות ורודה.
תום: בכפר עזה, למשל, חזרו בערך... 50 משפחות.
נועה: מתוך כמה?
תום: מתוך בערך 300 משפחות שהיו שם. זה פחות משבעה-עשר אחוז. זאת לא 'חזרה', זה אירוע יח"צ.
נועה: שבעה-עשר אחוז?! זה מספרים של סטארטאפ כושל, לא פרויקט לאומי. המקום עדיין אתר בנייה, אנשים מתלבטים אם לחזור.
תום: יש כאלה שאמרו שהם לא חוזרים, וסופית. ואי אפשר להאשים אותם. האמון פשוט נשבר.
נועה: ברור. אבל הפער בין הנרטיב הממשלתי של 'ניצחנו, חזרנו' לבין המציאות של אנשים שבורים ומהססים... הוא עצום. צחוק בצד, תום.
תום: צחוק בצד. בכתבה ב-ynet מתארים תהליך איטי וכואב. תושבים אומרים שם, במילים האלה: 'התהליך מורכב ויושב על חששות'. והמספר, שוב, רק 50 משפחות מתוך כמעט 300. זה המספר האמיתי.
נועה: וזה המספר החשוב. לא התמונות היפות של הדובר. זה אומר שהמדינה אולי בונה קירות, אבל היא עוד לא הצליחה לבנות מחדש את תחושת הביטחון. וזה כל הסיפור.
תום: בדיוק. מה שזה אומר לנו זה ששיקום הוא לא פרויקט נדל"ן. הוא תהליך נפשי. והממשלה, כרגיל, מתמקדת בבטון ושוכחת את בני האדם.
נועה: קירות יפים, אמון שבור. סיפור ישראלי. והסיפור הבא שלנו פשוט לא ייאמן.
תום: הסיפור על הקצינה במוסד שחשפה את הכור הגרעיני בסוריה.
נועה: כן. אבל החלק המדהים הוא לא שהיא חשפה אותו. החלק המדהים הוא שהיא כמעט נזרקה מהמוסד בגלל זה.
תום: חכה. מה? הממונים עליה אמרו לה שהיא 'מבזבזת זמן על לול תרנגולות'. זה ציטוט!
נועה: 'ענת, אין שם גרעין, זה סתם לול תרנגולות'. אני מת. היא הייתה צריכה לעקוף את כולם ולהגיע עד למעלה כדי שמישהו יקשיב.
תום: וכשהתברר שהיא צדקה, בזכות דיסק-און-קי שסוכנת אחרת השיגה מחדר של בכיר סורי... הבוס שלה לא אמר 'סליחה, טעיתי, את גאונה'. הוא נזף בה על זה שהיא עקפה אותו. 'איך אני לא בסדר?' הוא שאל אותה.
נועה: זה שיא הישראליות. להיות צודק זה חשוב, אבל יותר חשוב זה לא להביך את הבוס שלך. אפילו אם על הכף מונח נשק גרעיני סורי.
תום: וזה פשוט... אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. צחוק בצד, נועה.
נועה: צחוק בצד. הכתבה ב-ynet מביאה את הסיפור המלא של הקצינה, ענת. והציטוטים, שהם מדויקים: הממונה שלה אומר לה, 'את מבזבזת זמן על לול תרנגולות', ובכיר אחר נוזף בה, 'עקפת אותי, למה עשית את זה?'.
תום: אז מה זה אומר עלינו? שהביטחון שלנו תלוי לפעמים באנשים עקשנים שמסרבים לקבל 'לא' מבירוקרטים עייפים. וזה גם מעורר השראה וגם הדבר הכי מפחיד בעולם.
נועה: זה אומר שהגיבורה האמיתית של הסיפור הזה היא לא רק ענת, אלא העובדה שהיא לא פוטרה. בנס.
תום: יפה. אז בוא נסכם.
נועה: טראמפ מסרב לבן סלמאן, ומוכיח שהעולם השתגע סופית.
תום: החזרה לכפר עזה היא יותר יח"צ ממציאות: פחות מ-17 אחוז מהתושבים חזרו.
נועה: ואשת המוסד שגילתה כור גרעיני כמעט פוטרה כי הבוס שלה חשב שזה לול תרנגולות.
תום: רגע, ולפני שהולכים, סיפור קטן.
נועה: ראית את הפוסטר החדש של המועמד הזה ממפלגת 'כלכלה תחילה'? הוא העלה תמונה של 'משפחה ישראלית מאושרת' בפארק... רק שהתמונה היא תמונת סטוק מפינלנד.
תום: אין מצב! איך אתה יודע?
נועה: כי הילד לובש חולצה של קבוצת הוקי קרח מהלסינקי. וכולם בלונדינים מדי. קצת תשומת לב לפרטים, בחייך.
תום: טוב, זה מדהים. וזהו להיום.
נועה: תודה שהאזנתם. אנחנו נהיה כאן גם מחר, עם עוד סיפורים שהם לא לול תרנגולות. נתראה.
תום: ובינתיים, ספירה לאחור: 46 ימים לבחירות. יאללה ביי.
This show is made with AI: the hosts’ voices are synthetic and the scripts are AI-assisted. Every story links to its original source.