תום: חומרי הרדמה. בתוך מחיות פירות לתינוקות.
נועה: כן, הגענו ליום הזה. אני נועה.
תום: ואני תום. היום יום חמישי, ה-10 בספטמבר 2026.
נועה: והיום, שלושה סיפורים שיעזרו לנו, אולי, להבין את המדינה הזאת.
תום: נתחיל עם הסיבה שבגללה תבדקו מעכשיו כל מה שהילדים שלכם אוכלים.
נועה: נמשיך לנער שתקף קטוע רגל עם מוט ברזל, והמשטרה אומרת, 'נראה בחור טוב, שלחו אותו הביתה'.
תום: ונסיים עם יאיר לַפּיד, שלא ישן בלילות. אנחנו, אגב, דווקא כן, וזה כנראה ההבדל בינינו.
נועה: אז נתחיל עם הזוועה בסופרמרקט: הרעלת האומה, גרסת הגיל הרך.
תום: אתמול בערב, ynet מפרסמים תיעוד של חשוד, מתהלך לו בסופר... רגע לפני שלפי החשד הוא מזריק חומר הרדמה למחיות פירות.
נועה: הצירוף 'חומר הרדמה' ו'מחית פירות' פשוט לא נתפס. זה נשמע כמו סצנה מהאחים כהן, רק שזה קורה בסופר ליד הבית.
תום: החשוד נעצר, והמשטרה חוקרת. אבל מה מניע בן אדם לעשות דבר כזה? משעמם לו? הוא רצה לבדוק אם תינוקות באמת יכולים לישון לילה שלם?
נועה: זו רשעות ברמה שקשה לתפוס. זה לא פשע מתוך תשוקה, זה לא בשביל כסף. זה פשוט רוע מזוקק.
תום: זה לא רוע מזוקק. זה רוע גנרי, תוצרת המדף. כמו המחית.
נועה: אוקיי, לא מצחיק. ובחזרה לעובדות: לפי הדיווח ב-ynet, המשטרה מנסה לאתר את כל המוצרים שעלולים להיות מזוהמים.
תום: הם אספו את כל האריזות מהמדף בסניף הספציפי. והמשטרה מבקשת מהציבור 'לגלות ערנות' ולהודיע על כל אריזה חשודה. שזה קוד ל'בהצלחה לכם, הורים'.
נועה: מה זה אומר עלינו? שמעכשיו צריך לפתוח כל מחית כאילו היא חפץ חשוד? לבדוק כל ביס כאילו הוא עלול להיות האחרון?
תום: זה אומר שהאמון הבסיסי ביותר שלנו, במזון שאנחנו קונים, פשוט נסדק. בגלל אדם אחד, כנראה. זה כל מה שצריך.
נועה: הפכנו לחברה שבודקת את הגרבר של הילד. זה שיא חדש.
תום: פשוט... שיא. לא בטוח שהוא חדש.
נועה: טוב, מהזוועה בסופר נעבור לזוועה מסוג אחר לגמרי.
תום: נער בן 16 מואשם שתקף פלסטיני קטוע רגל. עם לום ברזל.
נועה: רגע, תן לי לנחש. הוא בטח התחרט, הביע צער עמוק, והלך לכלא להרבה שנים.
תום: בטח. והמשטרה, שידועה ביד הקשה שלה נגד אלימות מתנחלים, דרשה להחמיר בעונשו.
נועה: אז זהו, שלא. המשטרה המליצה לשחרר אותו הביתה.
תום: הביתה?! אחרי שלפי החשד הוא נסע בריינג'ר בלי רישיון, איים על משפחה והיכה קטוע רגל? מה הוא צריך לעשות כדי לקבל מעצר בית, לשרוף כפר שלם?
נועה: אל תיתן להם רעיונות. וזה עוד לפני שדיברנו על זה שנפתחו נגדו שני תיקים נוספים על אלימות מתחילת השנה.
תום: זה כבר לא 'ילד טוב' שעשה טעות. זה דפוס. ומישהו במשטרה החליט שהדפוס הזה יכול להמשיך מהבית. נוח.
נועה: ולמי שחושב שאנחנו מגזימים, הנה מה שכתוב בכתב האישום, לפי ynet: 'הנאשם יצא מהמאחז בו הוא מתגורר כשהוא נוהג בריינג'ר... הגיע לבית המתלונן, קטוע רגל... איים על בני משפחתו והכה אותו בגבו באמצעות לום ברזל'.
תום: ועל כל זה, מה המשטרה ביקשה?
נועה: המשטרה ביקשה מבית המשפט להורות על שחרורו למעצר בית. זה פשוט... אין לי מילה. זה מרתיח.
תום: זאת לא סתם המלצה. זאת הצהרה. הצהרה שיש שני סוגי אזרחים ושני סוגי חוק. ואחד מהם כנראה לא כולל עונש על תקיפה בלום ברזל.
נועה: מה זה אומר עלינו? שאם אתה בצד 'הנכון' של הגדר, אתה יכול לעשות כמעט הכל. והצדק? הוא כנראה לא קטוע רגל, הוא פשוט לא קיים שם.
תום: לפחות הוא לא שם חומר הרדמה במחית. יש גבול.
נועה: טוב, די. ואחרי הזוועות האלה, נעבור לז'אנר אחר לגמרי: דכאון פוליטי.
תום: יאיר לַפּיד התראיין לפודקאסט '120 ואחת' של ynet והוא נשמע... פגיע.
נועה: הוא אמר, ואני מצטטת: 'זו שעה קשה לי וליש עתיד. לא ישנתי לילות לפני שיחות פרידה מהח"כים'.
תום: אוי, המסכן. לא ישן לילות. בזמן שהוא מפטר אנשים שהלכו אחריו למדבר הפוליטי. באמת קורע לב.
נועה: הוא מנסה לשדר אנושיות. 'הנה, תראו, אני גם סובל'. אבל אז המראיינים שאלו אותו שאלות אמיתיות.
תום: כמו למשל, 'האם תקימו ממשלת מיעוט?' או 'מה עם הישענות על רע"מ?'. שאלות קיום בסיסיות למי שרוצה להנהיג את המדינה.
נועה: והתשובה שלו היתה... כלום. התחמקות. הוא 'לא מתרגש מהסקרים'. מלאך של שלווה פוליטית.
תום: אז הוא לא ישן בלילה בגלל הפיטורים, אבל ישן כמו תינוק לגבי האסטרטגיה הפוליטית של המפלגה שלו? משהו פה לא מסתדר לי.
נועה: אבל רגע, מעבר לציניות, הראיון הזה ב-ynet הוא שיעור מאלף. כי כשנשאל על אחריות נתניהו לפני שבעה באוקטובר, לפיד אמר: 'בעדכון אצלו הוצג חומר מודיעיני...'. על אחרים הוא יודע להצביע.
תום: אבל כשזה מגיע אליו, פתאום הוא 'רק בן אדם' שלא ישן בלילה. זה נוח, להיות גם ראש האופוזיציה וגם הגיבור הטראגי של הסיפור שאתה כותב לעצמך.
נועה: ומה זה אומר עלינו, הבוחרים? שאנחנו אמורים לקנות את זה? להגיד 'אוי, מסכן, בוא ניתן לו עוד צ'אנס כי הוא עייף'?
תום: אני לא קונה. אני רק מקווה שהוא ימצא כרית נוחה. אולי אחת עם חומר הרדמה.
נועה: תום!
תום: אז מה היה לנו היום? איום קיומי במדף המחיות בסופר.
נועה: מערכת משפט עם הנחות סלב לתוקפי קטועי רגל.
תום: ויאיר לפיד, שסובל בשביל כולנו. או לפחות בשביל המצביעים שעוד נשארו לו.
נועה: ולפני שנלך, עוד משהו קטן.
תום: חבר הכנסת דוד ביטן צייץ היום תמונה של הכלב שלו, במבה, וכתב: 'במבה דורש יותר גינות כלבים בעיר!'.
נועה: אני בעד במבה. סוף סוף פוליטיקאי שאומר את מה שכולנו חושבים. #במבה_לראשות_הממשלה
תום: זהו להיום. אני תום.
נועה: ואני נועה. נהיה פה גם מחר. בינתיים, שינה ערבה, יש מישהו שלא ישן בשבילכם. עוד 47 ימים לבחירות.
This show is made with AI: the hosts’ voices are synthetic and the scripts are AI-assisted. Every story links to its original source.