נועה: האמריקנים רואים במפקד משמרות המהפכה לשעבר... את 'התקווה הגדולה ביותר לשלום'.
תום: כן, שמעתם נכון. זה קורה באמת.
נועה: כאן נועה.
תום: וזה תום. וזה שישים ואחד.
נועה: יום שישי, 30 באוקטובר 2026, ויש לנו שלושה סיפורים שיגרמו לכם לבדוק טוב טוב באיזו שנה אנחנו.
נועה: היום בתוכנית: נצלול לדיווח ההזוי של השנה, לפיו הבית הלבן רואה בנץ איראני את התקווה הגדולה לשלום. אנחנו לא צוחקים.
תום: נפרק את ספין 'המימון הזר' ונשאל מה באמת צריך לקרות כדי שכסף קטארי ישפיע על הבחירות בישראל. ספוילר: זה הרבה יותר מסובך ממה שחושבים.
נועה: ויש לנו גם קאמבק של דונלד טראמפ, שמוכיח שוב שאין שאלה לגיטימית, יש רק הזדמנות להשפיל עיתונאי.
נועה: אז לסיפור הראשון. ארצות הברית, רגע לפני בחירות האמצע, מנסה נואשות לסגור עסקה עם איראן.
תום: 'נואשות' זה אנדרסטייטמנט. מפקד סנטקום היה אתמול בבית הלבן והציג לטראמפ את כל האופציות הצבאיות.
נועה: זה החלק ה'נורמלי' בסיפור. כי לצד המקלות, יש גזר. גזר אחד, ממש מוזר.
תום: האמריקנים מחכים לתשובה על מכתב ששלח סגן הנשיא ואנס למוחסן רזאי. כן, ההוא, לשעבר מפקד משמרות המהפכה.
נועה: והם לא סתם שלחו מכתב. הם, וזה ציטוט, מגדירים אותו בתור 'התקווה הגדולה ביותר לשלום'.
תום: רגע רגע, בואי נעצור. מוחסן רזאי? האיש שאחראי לפיגועים? האיש שמבוקש באינטרפול? הוא התקווה לשלום?!
נועה: זה מרגיש כמו סצנה מקומדיה סאטירית, אבל זאת המציאות כשממשל נואש לניצחון מדיני לפני בחירות.
תום: צחוק בצד, נועה, אני רוצה לראות את זה שחור על גבי לבן.
נועה: בבקשה. לפי הדיווח ב-ynet, גורמים בבית הלבן ממש אמרו את זה. הציטוט המלא, מפיו של גורם אמריקני: 'רזאי הוא אולי נץ, אבל הוא פרגמטיסט. הוא התקווה הגדולה ביותר שלנו להגיע להסכם שיחזיק מעמד'.
תום: אני... אין לי מה להגיד. 'פרגמטיסט'. זו מילת קוד חדשה למישהו עם דם על הידיים?
נועה: ומה זה אומר עלינו? שכללי המשחק השתנו. אם ארצות הברית מחזרת אחרי רזאי, אז הכל אפשרי. וזה, תום, מפחיד יותר מכל אופציה צבאית.
תום: ונעבור לזירת הפייק המקומית. החשד ל'מימון זר' בבחירות.
נועה: אה, הסיפור הקלאסי שצץ בכל מערכת בחירות. תמיד יש איזו מדינה מרושעת שמנסה לקנות את הדמוקרטיה שלנו במזוודות כסף.
תום: הפעם על הכוונת: קטר. התיאוריה היא שכסף קטארי איכשהו מצליח לשכנע עשרות אלפי מצביעים לשנות את הצבעתם.
נועה: נשמע פשוט, לא? אתה מגיע לקלפי, מישהו לוחש לך 'קטר' ונותן לך שטר, ובום, שכחת מכל מה שהאמנת בו.
תום: בדיוק. כי ככה עובדת דמוקרטיה. אבל ברצינות, בוא ננסה להבין את הלוגיסטיקה של דבר כזה.
נועה: קדימה. לפי הניתוח ב-ynet, כדי שמבצע כזה יצליח, הוא היה צריך להיות ענק. אנחנו מדברים על מנגנון שהגיע לעשרות אלפי בוחרים. זה לא משהו שעושים מתחת לרדאר.
תום: המאמר מפרט את זה יפה. מבצע כזה משאיר עקבות בכל מקום: מתווכים, רשימות, העברות של כמויות מזומנים אדירות... ובעיקר, אנשים שמדברים.
נועה: עשרות אלפי אנשים אמורים לקבל כסף, ואף אחד לא ידבר? לא יספר לחבר? לא יתפאר? לא יילך למשטרה?
תום: זה פשוט לא עובד ככה במציאות. אבל את מי מעניינת המציאות כשיש סיפור טוב להפחיד איתו מצביעים?
נועה: אז מה זה אומר עלינו? שכששומעים 'מימון זר', כדאי לשאול: איפה הראיות? איפה המתווכים? איפה הרשימות?
תום: ואם אין כאלה, אז כנראה שמישהו פשוט מנסה לעבוד עלינו. שוב.
נועה: ולסיפור האחרון, קפיצה קטנה לאמריקה. למופע החימום של הנשיא לשעבר טראמפ לקראת בחירות האמצע.
תום: טראמפ מקיים עצרות כמעט כל יום. לוח זמנים מטורף, שבאמת מעלה שאלות לגבי בריאותו.
נועה: אז כתב של סוכנות הידיעות Reuters, ג'ייקוב בוגייג', שאל אותו על זה. שאלה לגיטימית לחלוטין, הוא הביע חשש למצבו.
תום: והתגובה של טראמפ? צפויה, אבל עדיין מדהימה כל פעם מחדש.
נועה: הוא פשוט התפוצץ עליו. ציטוט: 'האם אני חולה? אתה נראה כמו גיהינום'.
תום: וזה לא נגמר שם. הוא המשיך ולעג למראה שלו מול כל הקהל: 'תראו את האידיוט הזה, הוא בכושר גופני נהדר, נכון?'.
נועה: קלאסי טראמפ. למה לענות לעניין כשאפשר להשפיל את מי ששואל?
תום: צחוק בצד, או יותר נכון, בכי בצד. איפה זה פורסם?
נועה: הסיפור, כפי שפורסם ב-ynet ומבוסס על הדיווח של Reuters, מציין שזו לא הפעם הראשונה שטראמפ תוקף אישית עיתונאים. אבל הפעם זה הרגיש ארסי במיוחד.
תום: זה מה שנקרא 'להרוג את השליח'. במקום להתמודד עם השאלה, הוא תוקף את מראהו של השואל. זו טקטיקה, לא התפרצות ספונטנית.
נועה: ומה זה אומר עלינו? שגם כשנדמה שראינו הכל, השיח הפוליטי תמיד יכול לרדת נמוך יותר. ואסור לתת להם לבלבל אותנו. השאלה של הכתב עדיין לגיטימית.
נועה: אז בואו נסכם את הטירוף.
תום: טראמפ חושב שמפקד משמרות המהפכה הוא תקווה לשלום. אולי כי הוא, בניגוד לאחרים, לא 'נראה כמו גיהינום'?
נועה: בארץ, מתברר שיותר קל להמציא סיפור על מימון קטארי מאשר באמת להעביר כסף לעשרות אלפי אנשים בסתר. מי היה מאמין.
תום: ודונלד טראמפ עדיין דונלד טראמפ. תראו את האידיוט הזה, עדיין רלוונטי.
נועה: ולפני שנעלמים לסוף השבוע, תזכורת קטנה: מחר בערב זה האלווין.
תום: התחפושת הכי מפחידה השנה? 'התקווה הגדולה ביותר לשלום'. מגיע עם שפם ומבט פרגמטי.
נועה: אני בעד תחפושת של 'עיתונאי שנראה כמו גיהינום'. נראה לי יש לזה ביקוש.
נועה: זה היה כל הזמן שהיה לנו היום בשישים ואחד. אנחנו נהיה כאן גם ביום ראשון, לספור את הימים עד הבחירות.
תום: ועד אז, תזכרו לשאול אם מישהו באמת יכול להיות כל כך פרגמטי. יאללה ביי.
This show is made with AI: the hosts’ voices are synthetic and the scripts are AI-assisted. Every story links to its original source.