תום: היורש של סינוואר היה בדירה, אבל... בצד.
נועה: אני נועה.
תום: ואני תום.
נועה: שבת, 17 באוקטובר 2026, ואתם מאזינים ל'שישים ואחד'.
תום: כרגיל, הבאנו לכם שלוש דרמות מהפוליטיקה הישראלית.
נועה: נתחיל עם עוד 'כמעט' חיסול בעזה, והשאלה אם אחרי שנתיים של מלחמה, מישהו בכלל עוד מופתע.
תום: משם נצלול לבנקאי ישראלי שנראה כמו דמות מסרט, ונתפס בקולומביה על הונאת ענק בדובאי.
נועה: ונסיים עם סיפור קורע לב על 42 שנות המתנה, ועל תקווה שלא תמיד מספיקה.
תום: יאללה, סיפור ראשון. צה"ל שוב פספס את המטרה, או שאולי לא?
נועה: אז ככה: הכותרת ב-ynet, שמצטטת את 'א-שרק אל-אווסט' הסעודי, מספרת ש'היורש של סינוואר', עלי אל-עמודי, היה בדירה שהופצצה לפני שבועיים...
תום: ...אבל רק נפצע. רק! כאילו, 'אוי, נקעתי קרסול, איזה באסה'.
נועה: [צוחקת] כן, הדיווח הוא שהוא היה ב'אזור צדדי' של הדירה וניצל. מה זה אזור צדדי בדירה? המרפסת שירות?
תום: אולי חדר האטום? או שהוא בדיוק יצא להביא חלב? 'חבר'ה, אני קופץ רגע למכולת, אל תתחילו בלעדיי'. ואז... בום.
נועה: זה כל כך אבסורדי. אחרי שנתיים של מלחמה, אחרי אין-סוף דיווחים על 'בכיר חוסל', 'כמעט חוסל', 'אולי חוסל' – מישהו עוד קונה את זה?
תום: תשמעי, אני כבר לא יודע. כל פעם זה מרגיש כמו עוד פרק בסדרה שכבר ראינו. 'היורש של סינוואר' זה אפילו נשמע כמו שם של פרק.
נועה: או של להקת מחווה גרועה.
תום: אבל רגע, בוא נהיה רציניים. המקור פה הוא עיתון סעודי, 'א-שרק אל-אווסט'. זה לא דובר צה"ל ולא הזרוע הצבאית של חמאס.
נועה: בדיוק. וזה כל הסיפור. אנחנו בתוך מלחמה פסיכולוגית. חמאס רוצה להראות שההנהגה שלו שורדת, ישראל רוצה להראות שהיא רודפת אותם.
תום: אז מה אנחנו, האזרחים, אמורים לעשות עם זה? לקחת כל 'דיווח דרמטי' כזה עם כפית ענקית של מלח?
נועה: משאית של מלח. כי שנתיים אחרי, האמת היחידה היא שאין הכרעה, והספינים חוגגים משני הצדדים.
נועה: טוב, הסיפור הבא שלנו מרגיש כאילו נלקח ישירות מ'פארגו'.
תום: אז ככה: ישראלי בשם מיכאל מזרחי, בן 61, נעצר בקולומביה.
נועה: לא סתם נעצר. הוא נלכד בנמל התעופה בבוגוטה, אחרי שהאינטרפול הוציא עליו 'התראה אדומה'. זה הדרג הכי גבוה.
תום: והחשד? הונאת ענק של 16.7 מיליון דולר. לא פחות.
נועה: קוראים לו 'הבנקאי', הוא גם אזרח מקסיקני, וההונאה עצמה, לפי החשד, קשורה ל'בנק אוף חרטום' בדובאי.
תום: רגע רגע, בוא נפרק את זה. ישראלי-מקסיקני, מבצע הונאה בבנק סודני שנמצא בדובאי, ונתפס בקולומביה. זה לא סיפור, זה מסלול של 'המירוץ למיליון'.
נועה: [צוחקת] 'המירוץ ל-16.7 מיליון', אם לדייק.
תום: אבל מה הקטע הישראלי פה? למה זה מעניין אותנו חוץ מהעובדה שיש לו דרכון כחול?
נועה: שאלה טובה. מצד אחד, זה מביך. עוד ישראלי שמסתבך בחו"ל על עבירות צווארון לבן, זה לא בדיוק תורם לתדמית שלנו.
תום: בלשון המעטה. 'ישראל היא אומת הסטארט-אפ'... וההונאות הבינלאומיות.
נועה: ברצינות, כל הדיווח ב-ynet מבוסס על סוכנויות ידיעות והודעת האינטרפול. אין פה כמעט תגובה ישראלית רשמית, כי הוא אזרח כפול והסיפור קרה הרחק מכאן.
תום: אז מה זה אומר עלינו? שכשזה מגיע לכסף גדול וסיפורים בינלאומיים, אזרחות היא דבר נזיל. הוא 'שלנו' כשהוא עושה אקזיט, והוא 'מקסיקני' כשהוא נתפס בקולומביה.
נועה: בדיוק. וזה גם מראה שצריך לשים לב איך הסיפור הזה מסוקר. אם הוא היה, נגיד, מפתח כיפת ברזל, היו נלחמים עליו. כשהוא 'בנקאי' מפוקפק, פתאום כולם שוכחים שהוא ישראלי.
תום: שתיקה רועמת. כמו שאומרים.
נועה: הסיפור האחרון שלנו להיום... הוא קשה.
תום: כן, אין פה פאנצ'ים. זה סיפור על מרים ג'מוס, שנפטרה השבוע ביום כיפור.
נועה: מרים חיכתה 42 שנים לבעלה, שלמה מורד ג'מוס. הוא היה ראש הקהילה היהודית בלבנון, ונחטף ב-1984.
תום: ארבעים ושתיים שנים. [נאנח] זה מספר בלתי נתפס. דור שלם נולד וגדל בזמן שהיא חיכתה.
נועה: היא גידלה את הילדים לבד, והתקווה שלה התעוררה מחדש לאחרונה, עם הדיבורים על משא ומתן לאיתור הנעדרים היהודים מסוריה ולבנון.
תום: הבן שלה, משה, סיפר שהיא אפילו נפגשה עם גל הירש, הממונה על החטופים והנעדרים. היא כל הזמן אמרה שהיא מאמינה שהוא עוד יחזור.
נועה: וזה החלק ששובר את הלב. הבן מספר ש'ברגעיה האחרונים אמא אמרה שהיא יכולה לשחרר'.
תום: וואו. כאילו הגוף שלה פשוט לא יכול היה להחזיק יותר את משקל התקווה והאכזבה.
נועה: זה נורא. וזה סיפור שהוא הרבה יותר גדול מאישה אחת. זה סיפור על המחיר הבלתי נגמר של המלחמות שלנו.
תום: הכתבה ב-ynet מביאה את הציטוטים של הבן, משה, וזה סיפור אישי שפשוט נוגע בעצב חשוף של כולנו.
נועה: נכון. כי הסיפור של משפחת ג'מוס הוא תזכורת כואבת לכל אותן משפחות של חטופים ונעדרים לאורך השנים, שהמדינה לא תמיד ידעה לתת להן תשובות.
תום: וזה אולי הדבר הכי חשוב לזכור: מאחורי הכותרות על 'עסקאות' ו'משא ומתן' יש חיים שלמים שנעצרו. ארבעים ושתיים שנים. זה פשוט לא נתפס.
נועה: וזה אומר שחובת הזיכרון היא לא רק בטקסים, אלא גם בסיפורים האלה. לזכור את מרים, ואת שלמה, ואת המחיר.
תום: אז מה היה לנו היום?
נועה: דיברנו על בכיר חמאס ש'רק' נפצע, ועל נוכל ישראלי-בינלאומי מסרטי הפשע...
תום: ...וסיפור קורע לב על 42 שנות המתנה שנגמרו.
נועה: ולפני שאנחנו הולכים, משהו קטן לסופ"ש.
תום: ראיתי שהתחילו להופיע שלטי חוצות חדשים של מפלגות לקראת הבחירות, אבל עם טעויות כתיב מביכות. מישהו במפלגת 'אור' כתב 'כלכלה חזקה, ביטחון איתן' עם ט' במקום ת'.
נועה: [צוחקת] באמת? 'ביטחון איטן'? זה נשמע כמו מותג פסטה. העיקר שהם רוצים לנהל לנו את הכלכלה, אבל לא יודעים איך כותבים ביטחון.
תום: זהו להיום ב'שישים ואחד'.
נועה: אנחנו נהיה כאן גם מחר, עם כל מה שחשוב לדעת על הפוליטיקה הישראלית, וכל מה שמנסים למכור לכם. ותזכרו לבדוק את טעויות הכתיב. תודה שהאזנתם.
תום: עוד 10 ימים לבחירות. ביי.
This show is made with AI: the hosts’ voices are synthetic and the scripts are AI-assisted. Every story links to its original source.