תום: תקפנו בית חולים בלבנון. [beat] טוב, לא בדיוק מה שאתם חושבים.
נועה: אני נועה.
תום: ואני תום.
נועה: היום יום ראשון, שישה בספטמבר, ואתם מאזינים ל'צחוק בצד'.
תום: הפודקאסט שבו אנחנו מנסים להבין אם צוחקים עלינו, או איתנו. ויש לנו שלוש כותרות לוהטות.
נועה: חיל האוויר מפציץ בלבנון, והדיווחים שם? הותקף בית חולים.
תום: הילדים שלנו, מסתבר, בורחים מהמציאות עם פורנו, הימורים ואלכוהול. נשמע כמו סופ"ש ממוצע בכְּנֶסֶת.
נועה: ולחץ אמריקאי חדש גורם לביבי להתעניין פתאום במאחזים בשטחי B. כן, שטח B, שמעתם נכון.
נועה: אז לסיפור הראשון: אחרי שחיזבאללה שיגר רחפנים, צה"ל תקף. הכותרת בעולם הערבי? 'ישראל הפציצה בית חולים'.
תום: שזו, בואי נודה, כותרת לא טובה. אף פעם.
נועה: ברור שלא. אבל הסיפור, כרגיל, קצת יותר מורכב. בישראל טוענים: זה לא סתם מבנה, זו הייתה מפקדה של חיזבאללה.
תום: אה, הקלאסיקה. 'זה לא בית חולים, זו מפקדה'. כמו 'זה לא תיק, זה קייס'.
נועה: ולפי גורמי ביטחון שצוטטו ב-ynet, לא סתם מפקדה. מבנה שפונה מראש אחרי התרעה, והיה 'ריק' מאזרחים.
תום: הקש בגג, גרסת לבנון. 'סליחה שאנחנו מפריעים, אבל אנחנו הולכים להפציץ את מחלקת הלב שלכם, אז אם אפשר להתפנות'.
נועה: התקיפה עצמה הייתה בכפר ערב סאלים, וחשוב להדגיש, היא באה כתגובה לירי רחפנים על כוחותינו. לא אנחנו התחלנו.
תום: אוקיי, צחוק בצד...
נועה: צחוק בצד. לפי דיווח מפורט ב-ynet, שמצטט גורמי ביטחון וגם את דובר צה"ל, התקיפה כוונה לתשתית טרור של חיזבאללה. הטענה היא שהארגון משתמש בכוונה במקומות אזרחיים כמגן אנושי.
תום: אז מה זה אומר בתכל'ס? שהמלחמה התקשורתית חשובה לא פחות מהצבאית. חיזבאללה יורה רחפן, צה"ל מוריד בניין, והכותרת בעולם היא 'בית חולים'.
נועה: בדיוק. וזה מה שנשאר בסוף. תמונה של בית חולים פגוע שווה אלף מילים, גם אם הן שקר.
תום: כי המפלצת האמיתית היא זאת שמראש שמה את המשרדים שלה ליד חדר התינוקות.
תום: יאללה, לסיפור הבא. נועה, מוכנה לקצת דיכאון על הבוקר? הפעם על חשבון הנוער.
נועה: נולדתי מוכנה. תביא.
תום: אוקיי. מחקר חדש חושף עלייה מטורפת בהתנהגויות סיכון. למשל, אחד מכל חמישה תלמידים צופה בפורנו. כל. יום.
נועה: כל יום?! אין להם שיעורי בית? מה עם קצת זמן איכות עם הטיקטוק?
תום: חכי, זה רק מתחמם. רבע מתלמידי י"ב שותים אלכוהול, ושבעה-עשר אחוז מהמרים על כסף.
נועה: רגע, שבעה-עשר אחוז מהמרים? על כסף? זה כמעט אחד מכל חמישה תלמידים. זה נתון מטורף.
תום: כסף אמיתי. וכל זה קורה בזמן שהם מבלים, תחזיקי חזק, יותר מ-9 שעות ביום מול מסכים.
נועה: תשע שעות?! זה יותר ממשרה מלאה בלי הפסקה. מאיפה הנתונים האלה, מהמשרד להגזמות?
תום: הלוואי. צחוק בצד...
נועה: תמיד יש צחוק בצד.
תום: ...אלה נתונים ממחקר טרי של רשת אורט ישראל ופרופ' שירה דורון, שפורסם הבוקר ב-ynet. המחקר מצביע על עלייה דרמטית בכל מדדי הסיכון אצל בני נוער, מאז אירועי אוקטובר והמלחמה.
נועה: זאת אומרת, זו לא 'התבגרות' רגילה. זו תגובת שרשרת לטראומה לאומית. הם פשוט בורחים מהמציאות אל המסך.
תום: בדיוק. החוקרים קוראים לזה 'תסמיני דחק פוסט-טראומטיים מורכבים'. והשאלה היא מה זה אומר עלינו כחברה?
נועה: ששלחנו דור שלם לחיות במציאות של מלחמה, ועכשיו אנחנו מקבלים את החשבון הנפשי. והוא כנראה יהיה הרבה יותר יקר מהחשבון התקציבי.
נועה: ולסיפור האחרון: מסתבר שיש מישהו שמצליח להלחיץ את ביבי, והוא לא יושב בקואליציה.
תום: תני לי לנחש. ג'ו ביידן?
נועה: בינגו. לחץ אמריקאי, ופתאום נתניהו 'שם עין' על מאחזים לא חוקיים, ספציפית בשטחי A ו-B. גורם ביטחוני אמר ל-ynet ש'זה הכי מלחיץ אותו'.
תום: מאחזים בשטח A ו-B? זה כמו להחליט לבנות מרפסת בתוך הסלון של השכן. מה זה אמור להיות?
נועה: זאת בדיוק הנקודה. לפי מערכת הביטחון יש בערך מאה מאחזים כאלה, ובין 15 ל-20 מהם נמצאים עמוק בשטחי A ו-B, שהם בשליטה פלסטינית.
תום: רגע, מה?! אני רוצה להבין. יש ישראלים שהקימו בתים בשטח A, בשליטה ביטחונית פלסטינית מלאה? זה כבר לא לבקש צרות, זה לשלוח להן הזמנה רשמית לחתונה עם חותמת נוטריון.
נועה: בדיוק. וזה משהו שהאמריקאים לא מוכנים לקבל, וגם מערכת הביטחון שלנו, בלשון המעטה, לא מתלהבת.
תום: אז מה, מפנים?
נועה: אז זהו, ש... צחוק בצד.
תום: ...אני מת על הקטע הזה.
נועה: הדיווח ב-ynet, שמצטט גורמים ביטחוניים בכירים, טוען שיש הנחיות ברורות מהמל"ל, המטה לביטחון לאומי, לפנות את המאחזים האלה. הבעיה? הדרג המדיני מפחד מהתגובה של סמוטריץ' ובן גביר.
תום: אה, הסיפור המוכר. ביטחון המדינה מול ביטחון הכיסא. ונחשי מי מנצח.
נועה: ומה זה אומר עלינו? שהממשלה משותקת על ידי גורמי קצה, עד כדי כך שהיא צריכה את האמריקאים שיכריחו אותה לעשות מה שמערכת הביטחון שלה מתחננת שהיא תעשה. וכל זה, על רקע עלייה חדה בהתרעות לפיגועים לקראת חגי תשרי.
תום: פשוט פצצה מתקתקת.
נועה: טוב, אז לסיכום.
תום: התחלנו בלבנון, שם צה"ל תקף 'מפקדת חיזבאללה' שהתחפשה לבית חולים, או ההיפך.
נועה: המשכנו עם הנוער, שבורח מהפוסט טראומה לפורנו, הימורים ויותר מדי שעות מסך.
תום: וקינחנו עם ביבי, שנזכר שיש דבר כזה 'שטח B' רק כי הדוד סם הרים גבה.
נועה: ולפני שנפרדים, משהו קטן מהכְּנֶסֶת.
תום: יאללה. מה הפעם? חוק הגלידה בטעם פיסטוק עבר בקריאה טרומית?
נועה: כמעט. ועדת הכספים דנה בתקציב חירום למשרד להגנת הסביבה, ובאמצע הדיון, השרה עידית סילמן התלוננה ש'חם לה נורא' ודרשה להגביר את המיזוג. זה בזמן שכמה ח"כים אחרים קפאו מקור.
תום: [laughs] השרה להגנת הסביבה דורשת לבזבז יותר אנרגיה כי חם לה אישית. האירוניה מתה, נקברה, ומישהו כבר בונה עליה מאחז לא חוקי.
נועה: זהו להיום. אנחנו נועה ותום.
תום: נשתמע מחר. ותזכרו, נשארו רק 51 ימים לבחירות. ועד אז, אל תקימו מפקדה בתוך ג'ימבורי.
This show is made with AI: the hosts’ voices are synthetic and the scripts are AI-assisted. Every story links to its original source.