נועה: פיצוץ בגרמניה. והחשודים? גם השמאל האנרכיסטי וגם רוסיה. כן, באותה נשימה.
תום: זאת נועה.
נועה: וזה תום.
תום: היום השני לספטמבר 2026, ואתם מאזינים ל'צחוק בצד'.
נועה: הפודקאסט שמקלף את הספינים כדי להגיע למה שבאמת קורה. והיום, יש לנו תפריט עמוס.
תום: נתחיל באירופה, עם פיצוץ מסתורי בתחנת רכבת בגרמניה ורשימת חשודים... יצירתית, בוא נגיד.
נועה: משם נקפוץ לארצות הברית, לסיפור מצמרר על פיגוע שנאה ועל נערה שרצתה 'להיות מפורסמת לנצח' דרכו.
תום: ונסיים כאן בבית, עם גדי איזנקוט, שטוען שכשהוא היה רמטכ"ל, הוא פשוט... לא הצליח להשיג את ראש הממשלה בטלפון. באמצע אירוע בטחוני.
תום: אז קדימה, הסיפור הראשון לוקח אותנו לגרמניה, לפיצוץ בתחנת רכבת בעיר אאוגסבורג.
נועה: לפי ynet, הסיפור הוא כזה: חפץ לא מזוהה מתפוצץ, שני פצועים קל, חלונות מנופצים. המשטרה מוצאת עוד מטען ומנטרלת. נשמע סטנדרטי, נכון?
תום: ואז מגיעה רשימת החשודים, ופה זה נהיה מעניין. הכיוונים, לפי הרשויות שם, הם... 'השמאל האנרכיסטי' וגם 'המלחמה ההיברידית של רוסיה'.
נועה: רגע, זה 'או-או' או 'וגם'? כי אלה שני דברים מאוד שונים. זה כמו להגיד שהחשודים בגניבה הם פינגווינים וגם פיראטים מהמאדים.
תום: [laughs] בדיוק! כאילו משטרת גרמניה אמרה 'תשמעו, זה או פעילים נגד תאגידים או שזה פוטין אישית שבא לזרוע כאוס. תחליטו אתם מה נשמע יותר טוב בחדשות הערב'.
נועה: אולי האנרכיסטים הם בכלל קבלני משנה של הקרמלין? יש להם מכרז פתוח לערעור הדמוקרטיה המערבית?
תום: אני מת על זה שכשאין קצה חוט, פשוט זורקים את שני הבוגימנים הכי גדולים של אירופה כרגע. זה כל כך... עצלן.
נועה: זו פשוט נוסחה: אירוע בטחוני פלוס אין פרטים שווה רוסיה! או אנרכיסטים! או אנרכיסטים רוסים!
תום: צחוק בצד, בדיווח של ynet, שמצטט כלי תקשורת בגרמניה, באמת מפרטים את שני הכיוונים האלה. ומציינים שיום לפני כן הייתה חבלה בתחנת כוח בברנדנבורג, ושם כבר חשדו ברוסיה כחלק מ'מלחמה היברידית'.
נועה: ובמקביל, יש היסטוריה של פעולות שמאל קיצוני נגד תשתיות. אז זה לא שהם ממציאים את זה מהאוויר. הם פשוט מציגים את כל התפריט בבת אחת.
תום: ומה זה אומר מבחינתנו? שכל פיצוץ קטן באירופה ישר מתחבר אצלנו לחרדות הכי גדולות – פוטין, טרור, כאוס. לפני שיש עובדה אחת, יש כבר נרטיב שלם.
נועה: ומכאן, בוא נעבור לארצות הברית.
תום: אוקיי, הסיפור הבא באמת מחריד. לפי ynet, נערה בת 17, שרה לינדזי סנטיאגו, מואשמת בסיוע לטבח במתחם איסלאמי בסן דייגו, שהיה לפני שלושה חודשים.
נועה: היא לא ירתה, היא אפילו לא הייתה שם פיזית. היא גרה אלפי קילומטרים משם. התפקיד שלה היה... להקליט את השידור החי של הפיגוע.
תום: ולמה? לפי כתב האישום, המטרה של כל החבורה הייתה 'להיות מפורסמים לנצח'.
נועה: זה פשוט לא נתפס. זה הופך את הדבר הכי נורא בעולם ל... תוכן. לפרק ביוטיוב. 'היי גאייז, היום באנבוקסינג נראה... פשע שנאה'. זה חולני.
תום: זה באמת לא מצחיק. זו קריסה מוחלטת של המצפן המוסרי, כשתהילה שווה יותר מחיי אדם. ויש עוד טוויסט בסיפור הזה, שהופך אותו למצמרר אפילו יותר.
נועה: צחוק בצד... לפי הדיווח ב-ynet, כתב האישום חושף שהתוכנית של הרוצחים הייתה להמשיך מהמסגד ישירות לבית כנסת סמוך כדי לבצע שם טבח נוסף.
תום: וזה העניין עם שנאה כזאת. היא לא ספציפית. היא כללית. היום זה מוסלמים, מחר זה יהודים, מחרתיים זה כל מי שפשוט 'אחר'.
נועה: והנערה הזאת, שרצתה 'לתעד' את זה... היא לא סתם צופה מהצד. היא חלק מהמכונה. התפקיד שלה היה להפיץ את הרעל, להפוך אותו לויראלי.
תום: וזה מה שהכי מפחיד פה. הרוע כבר לא צריך להיות נוכח פיזית כדי להשפיע. הוא יכול להיות במרחק קליק.
תום: ולסיפור האחרון, חוזרים הביתה. ישר למגרש המשחקים של הפוליטיקאים שלנו.
נועה: גדי איזנקוט, יו"ר 'ישר!', סיפר בוועידה של ynet ו'ידיעות אחרונות' סיפור עסיסי מתקופתו כרמטכ"ל.
תום: השנה היא 2018. מטוס F-16 ישראלי מופל מאש נ"מ סורית, הטייסים נוטשים. אירוע דרמטי.
נועה: ואיזנקוט, הרמטכ"ל, מנסה להשיג את ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, כדי לעדכן ולקבל החלטות.
תום: אבל... [imitating voicemail] 'המנוי אינו זמין כרגע'. אני רק מדמיין את איזנקוט בבור בקריה, מקבל הודעת 'אנא נסו במועד מאוחר יותר'.
נועה: [laughs] 'ראש הממשלה, אנחנו תחת מתקפה!' 'סורי, אני בשיחה ממתינה עם שרה על הגלידה'.
תום: התזמון של איזנקוט לספר את זה דווקא עכשיו, פחות מחודשיים לפני הבחירות... [sarcastic] צירוף מקרים מוחלט, אני בטוח.
נועה: ברור. הוא רוצה למצב את עצמו כ'מבוגר האחראי'. כשביבי לא עונה לטלפון, גדי תוקף. הוא לא מחכה לאף אחד.
תום: וזה לא שהוא אישר עוד סיור. הוא מספר שאישר 'תקיפה רחבה'. זה להפעיל את כל המערכת על דעת עצמו, כי ראש הממשלה לא היה זמין.
נועה: צחוק בצד... בוא נדייק בציטוט. לפי ynet, איזנקוט אמר בוועידה, ואני מצטטת: 'אחרי שהמטוס נפל... ראש הממשלה לא היה זמין במשך דקות ארוכות, והבנתי שאני צריך לקבל החלטה. אישרתי תקיפה מאוד רחבה, הכי רחבה נגד סוריה מאז 1982'.
תום: אוקיי, 'דקות ארוכות' זה ניסוח מפתח. זה יכול להיות שלוש דקות, זה יכול להיות עשר. זה פחות דרמטי מ'הוא נעלם'. יכול להיות שהוא היה בשירותים.
נועה: ברור, אבל הנקודה הפוליטית היא לא אם ביבי היה יכול פיזית לענות. הנקודה היא שאיזנקוט לא היסס. הוא מציג את עצמו כאיש הביצוע, בניגוד לנתניהו שהוא מציג כמי שלא היה שם ברגע האמת.
תום: וזה בעצם המסר שלו לבוחר: 'אתם רוצים מישהו שזמין בטלפון או מישהו שמקבל החלטות?' וזה, חברים, כל הקמפיין של 'ישר!' על רגל אחת.
נועה: טוב, אז מה היה לנו היום?
תום: התחלנו בגרמניה עם פיצוץ מסתורי ורשימת חשודים שכוללת את כל מי שאירופה מפחדת ממנו כרגע.
נועה: עברנו לפיגוע השנאה המזעזע בארה"ב, שם השנאה היתה כללית והרצון לתהילה הפך ויראלי.
תום: וסיימנו עם גדי איזנקוט והטלפון שלא נענה, בפרק נוסף של 'מי באמת מנהל פה את העניינים'.
נועה: ולפני שנעלמים, עוד משהו קטן.
תום: היום, השני בספטמבר, זה יום השנה לנאום מפורסם של בגין מ-77', שבו הוא אמר את המשפט הנצחי: 'יהיו עוד הרבה ימים קשים'.
נועה: [laughs] אני מרגישה שזו מין נבואה שמגשימה את עצמה כל בוקר מחדש בפוליטיקה שלנו. זה המוטו הלא רשמי של ישראל.
תום: וזהו להיום. אני תום.
נועה: ואני נועה. תהיו איתנו גם מחר, כן? אה, ותזכורת: 55 ימים לבחירות. שמרו על הטלפון זמין.
This show is made with AI: the hosts’ voices are synthetic and the scripts are AI-assisted. Every story links to its original source.