תום: התוכנית הסודית של מוג'תבא. כן, הבן של.
נועה: אני נועה.
תום: ואני תום.
נועה: וזה 'צחוק בצד', מהדורת יום שני, 17 באוגוסט 2026.
תום: והיום, שלוש כותרות שמרגישות יותר כמו תסריט לסרט מתח גרוע מאשר מהדורת חדשות.
נועה: נתחיל עם איראן, שמסתבר משחקת שחמט בזמן שאמריקה משחקת דמקה, ומתכוננת לעימות מלא תוך כדי שיחות המו"מ.
תום: משם לבריטניה, שם עברייני מין יכולים למחוק את הזהות שלהם אונליין תמורת 50 פאונד ולהיעלם מהרשויות.
נועה: ונקנח בטמרה, עם סיפור שנשמע כמו סצנה מ'הסנדק', רק עם מספרה במקום מסעדה איטלקית.
נועה: אז בזמן שכולם מדברים על 'הבנות' ו'רגיעה' עם איראן, מסתבר שבטהרן עובדים שעות נוספות על... בדיוק ההפך.
תום: ה'וול סטריט ג'ורנל' חושף הבוקר תוכנית סודית של הניצים בטהרן. ומי עומד בראשה? דמות שלא שומעים עליה הרבה: מוג'תבא ח'אמנאי.
נועה: מוג'תבא. נשמע כמו דמות מצוירת, אבל זה הבן של המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי. והוא, איך נגיד, הבן הניצי במשפחה.
תום: ולפי הדיווח, הבן הזה מקדם תוכנית להסלמה רצינית באזור, בזמן שאבא שלו עסוק במגעים עם האמריקאים.
נועה: משפחה לתפארת. בזמן שאבא בפגישת הורים, הבן שורף את בית הספר.
תום: בדיוק. הם ניצלו את 60 הימים מאז 'מזכר ההבנות' כדי לשקם בזריזות את כל מערך הטילים. זה כמו להגיד לבן זוג 'בוא ניקח הפסקה', ומיד לפתוח טינדר.
נועה: אז רגע, כל הדיבורים על רגיעה והבנות למניעת הסלמה... זה היה הכל בולשיט?
תום: לגמרי. לפי המודיעין האמריקאי והישראלי שמצוטט שם, הם קראו לזה 'חלון הזדמנויות'.
נועה: חלון הזדמנויות להתחמש מחדש. פשוט מדהים.
תום: צחוק בצד, נועה.
נועה: צחוק בצד. הדיווח ב-ynet, שמצטט את ה'וול סטריט ג'ורנל', נשען על 'מידע מודיעיני ספציפי'. הוא קובע שאיראן לא סתם שיקמה, אלא פרסה מחדש מערכות נשק שאמורות להיות בפיקוח.
תום: זאת אומרת, זה לא 'חשש' או 'הערכה', זה מידע קונקרטי. הם ניצלו את ה'רגיעה' כדי להתחמש עד השיניים, בזמן שהמערב חשב שיש פה התקדמות.
נועה: ומה זה אומר מבחינתנו? שכל הסכם שלא כולל פיקוח הרמטי ופירוק אמיתי של יכולות—
תום: —שווה לנייר שעליו הוא כתוב. ואולי פחות, כי הנייר לפחות לא נותן לך תחושת ביטחון מזויפת.
תום: טוב, הסיפור הבא מוכיח שהמציאות עולה על כל דמיון. קופצים לבריטניה.
נועה: אה, בריטניה. תה, מלכה, ואפשרות להפוך לפדופיל אנונימי תמורת 50 פאונד.
תום: ה'דיילי מייל' מביא סיפור לא נתפס. אישה בשם ג'ולי גילתה שהגבר שהכניסה הביתה הוא עבריין מין סדרתי.
נועה: אוקיי, נשמע נורא, אבל איפה הטוויסט?
תום: הטוויסט הוא שהוא הסתיר את זה ממנה ומהרשויות כי הוא פשוט... החליף את השם שלו. עשרים פעם.
נועה: חכה, מה? עשרים פעם? איך זה בכלל אפשרי חוקית?
תום: מסתבר שבבריטניה, שינוי שם זה תהליך שאפשר לעשות אונליין. עולה 50 פאונד. אין כמעט בדיקות רקע. אתה פשוט ממלא טופס, והופ, אתה בן אדם חדש.
נועה: זה יותר זול מכרטיס רכבת מלונדון למנצ'סטר! זה... זה כל כך... אין לי מילה.
תום: והאיש הזה, ג'ייסון בראון, ניצל את הפרצה הזאת שוב ושוב כדי לברוח מהמשטרה והרווחה, ולהיכנס לחיים של נשים תמימות.
נועה: צחוק בצד, תום.
תום: צחוק בצד. לפי הכתבה ב-ynet, שמצטטת את ה'דיילי מייל', החוק הבריטי, the Deed Poll service, מאפשר שינוי שם אונליין בלי בדיקת עבר פלילי רצינית. שואלים אותך שאלה כללית אם אתה מנסה להונות מישהו, והוא פשוט סימן 'לא'.
נועה: הוא סימן 'לא' וזהו?!
תום: זהו. הכתבה מציינת שארגונים למען קורבנות דורשים לסגור את הפרצה הזאת בדחיפות, והם כבר קוראים לתיקון 'החוק של ג'ייסון', על שמו.
נועה: אז מה זה אומר לכל מי שבאפליקציות היכרויות או סתם מכניס אנשים חדשים לחיים? שבדיקת רקע בגוגל היא פשוט לא מספיקה.
תום: זה אומר שצריך לדרוש יותר שקיפות מהרשויות. אם המערכת מאפשרת לעבריין מורשע למחוק את עברו בלחיצת כפתור תמורת 50 פאונד, המערכת שבורה מיסודה.
נועה: טוב, ולסיפור האחרון שלנו, אנחנו חוזרים לארץ. לטמרה, לסכסוך משפחתי שהפך לרצח.
תום: זה הרבה יותר מ'סכסוך משפחתי'. זה תסריט לסרט פשע: נער בן 17 מואשם שניסה לרצוח את דוד שלו.
נועה: והמקום? מספרה. כי איפה עוד תעשה חיסול חשבונות אם לא בזמן שהמטרה שלך יושבת חסרת אונים עם שכמייה?
תום: הוא נכנס למספרה, יורה, פוצע קשה את הדוד - המטרה שלו. אבל, ופה הטרגדיה גדלה, כדור תועה פוגע גם בספר.
נועה: והספר, שלא היה קשור לכלום, נהרג במקום.
תום: הנער בורח, ואיך לא, כמו בסרטים, המשפחה עוזרת לו להסתתר. זה פשוט פשע מאורגן בפעולה.
נועה: אז איך תפסו אותו?
תום: ופה נכנס אלמנט הטיפשות. המשטרה מצאה בטלפון של קרוב משפחה שעזר לו... תמונה. תמונה של הנאשם מחזיק את אקדח הרצח.
נועה: לא. לא יכול להיות. הוא הצטלם סלפי עם אקדח הרצח?!
תום: כדי לשמור למזכרת כנראה. זה הדור של היום, אם לא העלית סטורי, זה לא קרה.
נועה: צחוק בצד, תום.
תום: צחוק בצד. לפי כתב האישום שהוגש למחוזי בחיפה, ופורסם ב-ynet, הקטין הגיע למספרה 'מצויד באקדח, במטרה לגרום למותו של דודו'. ציטוט מדויק.
נועה: והתיעוד שהם מדברים עליו? זה ממצלמות האבטחה של המספרה, שקלטו הכל. זה לא ניחוש.
תום: בדיוק. רואים אותו בתיעוד נכנס, יורה, ובורח. והתמונה בטלפון? זו הראיה שסגרה את הסיפור. מה שמראה שהבעיה בחברה הערבית היא לא רק הנשק, אלא תרבות שלמה של אלימות וטיוח.
נועה: וטיפשות. בוא נוסיף גם טיפשות לרשימה.
נועה: אז בקיצור: איראן מנצלת את שיחות הרגיעה כדי להתחמש מחדש, בחסות הבן של ח'אמנאי.
תום: בבריטניה, עברייני מין יכולים למחוק את עברם תמורת 50 פאונד וטופס מקוון.
נועה: ובטמרה, ניסיון חיסול משפחתי במספרה הסתיים ברצח של אדם חף מפשע, וסלפי עם אקדח הרצח עזר למשטרה לפענח.
תום: רגע לפני שנפרדים, משהו קצת יותר קליל.
נועה: אני צריכה משהו קליל אחרי היום הזה.
תום: הכְּנֶסֶת יוצאת לפגרה. אבל ועדת הכספים מתכנסת במיוחד כדי לאשר... העלאת שכר לח"כים. שוב.
נועה: הם לא יכולים להתאפק, נכון? אפילו בפגרה הם מוצאים זמן לדאוג לעצמם. איזו מסירות לציבור.
תום: זה היה 'צחוק בצד' להיום. תודה שהייתם איתנו.
נועה: אנחנו נהיה פה גם מחר עם עוד כותרות ועם עוד סלפי... אה, סליחה, ראיות. עד אז, זכרו, נותרו עוד 71 ימים לבחירות. אל תתנו להם לצלם אתכם עם שום דבר חשוד.
This show is made with AI: the hosts’ voices are synthetic and the scripts are AI-assisted. Every story links to its original source.